בטאון חיל האויר

 ב-20 בספטמבר 1948. ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות. חטיבות צה"ל מתארגנות, אלפי צעירים מתגייסים לצבא ומתכוננים להמשך הלחימה. אבל חוץ מכל אלה מתרחש עוד אירוע, שיכול אמנם להיחשב כשולי יחסית, אבל בכל זאת אי- אפשר שלא לציין אותו כאן: הגליון הראשון של בטאון חיל האויר יוצא לאור.

לבטאון הראשון לא היתה תמונת שער.  אומר, משה ״פומי״ הדר, העורך הראשון, בראיון לבטאון, אחרי פרישתו בנובמבר 1985, ״רציתי לקרוא לגיל ארבל, הצלם הקבוע של הבטאון, אבל לא יכולתי כי גיל היה אז בן שלוש…״ פומי לקח תמונה של מפרץ חיפה והרכיב עליה פוטומונטאז׳ של מבנה ספיטפיירים.

 בטאון נולד
הבטאון הראשון הכיל רק 29 עמודים והם סיפרו את סיפורו של החיל בימיו הראשונים. בעברית שלא כולם יבינו היום, מוצגים סיפורי גבורה של טייסי החיל הצעיר, מאמרים מלומדים על חילות-אוויר זרים וסיפורי הווי מהבסיסים. לאורך הגליון שזורות תמונות בשחור-לבן של מטוסים ישנים, ציטוטים מהתנ"ך, "דברי חוכמה" בהקשרי תעופה ואפילו כמה קריקטורות נוטפות שוביניזם.
"מערכת בטאון ח.א. פונה לכל האוויראים, בכל הבסיסים והשדות, בבקשה להשתתף בבטאון ולשלוח חומר בצורת סיפור, רפורטאז'ה (דיווח חדשותי) או שיר", כך נפתח הגליון. "מערכת בטאון ח.א מכריזה בזה על תחרות בכתיבת רפורטאז'ה חופשית הדנה בנושא מחיי חיל-האוויר שלנו. הפרסים שהוקצבו ע"י המערכת הם טיסות בשמי ישראל". מסתבר שכבר במהלך מלחמת העצמאות הבינו מה יניע אנשים להשתתף.
וכמובן, איך אפשר בלי "דבר המפקד" שכתב האלוף אהרון רמז ז"ל לבטאון: "עברה כמעט שנה מעת שהחליטה ההגנה להקים שירות אוויר. אכן, שנה ארוכה הייתה זו לש.א. (שירות אוויר) שגמל ובגר בה והפך לחיל-אוויר ורשם כמה וכמה דפים מזהירים בפרשת מלחמת השחרור של ישראל… אולי טרם למד היישוב הרחב להכיר ולהוקיר את סבך הבעיות והקשיים הטכניים, הארגוניים והאנושיים של חיל זה ומשום כך גם אינו מעריך כראוי (והן לא הכל ידוע ברבים) את חלקנו במלחמה ואת התפקיד המיועד לנו למען הנצחון ושמירת מדינתנו בשלום". כן, קראתם נכון, לא תמיד היה חיל-האוויר בעל מוניטין זוהר.
רמז ממשיך ומסיים: "עתה כאות בגרות ועיצוב רוחו ודמותו של צה"ל- הננו מקדמים בברכה את החוברת הראשונה המודפסת של בטאון חיל-האוויר. תשמש זו מבטא להגיגינו והדי המלחמה ביטוי לכוחנו״.

 

פצצת אטום מצרית

"מוסטפא עזיז, צלם בסיס האוויר המצרי באלעריש מגיש ב-15 העמודים הבאים כתבה מפרי מצלמתו על החיים בבסיס הקדמי של חילהאוויר המצרי ועל ביקורי חשובי מנהיגיו בשדההתעופה", כך נפתח המוסף המיוחד של גליון הבטאון מחודש דצמבר 1956 המוקדש למלחמת סיני.

בכותרת המוסף נכתב: "התצלומים המיוחדים במינם המלווים רשימה זו אינם מועתקים מהעיתונות המצרית. אלה כולם תצלומישלל מקוריים שנפלו לידינו ישר משולחן הצילום של מוסטפא". כיצד נפלו לידי הבטאון הצילומים הנדירים הללו? תנו לדמיון להתפרע.

בתמונות נראים נאצר, הרמטכ"ל ומפקדי חילהאוויר המצרי מבקרים בבסיס התעופה אלעריש בסיני במהלך המלחמה, תמונות הווי מהבסיס של הטייסים והמכונאים, תמונות ממצעדים ותהלוכות צבאיות וכמובן, איך אפשר בלי איזו קריקטורה על האויב הציוני (שמסתבר כי "המציא את החשיש והקוניאק, הפוגעים בצבא המצרי"). כל התמונות מלוות בהסברים של הבטאון, חלקם בציניות משעשעת.

בהמשך מובאות כתבות מתורגמות מהעיתונות המצרית, כמו ראיון עם ראש להק בחילהאוויר המצרי, ציטוטים מפי טייסים מצריים ומפקדים בכירים נוספים, כולם מספרים כיצד המטוסים הישראליים ניגפו בפניהם.

ולסיום, דיווח נוסף מבטאון הצבא המצרי: "פצצה אטומית התפוצצה מעל כיכר מלכי ישראל, בלב תלאביב! שליש מתושבי ישראל הושמד! הישראלים מבקשים להיכנע!". אל דאגה, מדובר בטקסט שנועד למשוך את העין אל כתבה על פצצות אטום וכיצד יש להשמיד את ישראל בעזרתן.

בכלל, המוסף הנ"ל הוא פנינה לכל חובבי ההיסטוריה.

בטאון חיל האויר מס׳ 1. המחיר 50 מא״י. יצא לאור 20 בספטמבר 1948

הדרגות של פומי וטרנספורמציה של שם המשפחה ושל מעמדו מאיש קבע, לאזרח עובד צה״ל

גיליון מס׳ 6, 3 בנובמבר 1949, העורך: פקד אויר (נחשב לסגן) משה פומרנץ

מגיליון מס׳ 7, פברואר 1950, הבטאון החל להופיע בעטיפת צבע. בגיליון מס׳ 24-25,  אוקטובר-נובמבר 1953, פומי כותב (עמוד 5-6) על הטרנספורמציה לצבע

גיליון מס׳ 8, מאי 1950, העורך: פקד-טיס (נחשב לסגן ראשון) משה פומרנץ 

גיליון מס׳ 13-14, אפריל-מאי 1951 העורך: סרן משה פומרנץ

גיליון מס׳ 20, יולי-אוגוסט 1952 עורך: רב סרן משה פומרנץ

גיליון מס׳ 33 ספטמבר-אוקטובר 1955 העורך: רב סרן משה הדר (פומרנץ)

גיליון מס׳ 34 דצמבר 1955- ינואר 1956 העורך: רב סרן משה הדר

גיליון מס׳ 46, נובמבר 1958, היה הגליון האחרון בו פומי הופיע כאיש צבא, עורך: רב סרן משה הדר. כמה חודשים קודם, בגיליון מס׳ 43-44, אפריל-מאי 1958, פומי החל לפרסם את המודל הראשון, ״מיסטר״ לבניית מטוסים

גיליון מס׳ 47, מרץ 1959, העורך: משה הדר

גיליון 101 (1), יוני 1977 פומי ערך את הבטאון האחרון.

פומי, בצד ימין, בבית הדפוס הצבאי בתל השומר. משמאל הסדר. שימו לב איך אז השתמשו בגלופות, תבליט, עופרת. כל  תמונה או אות בודדה, בהרכב אחר, משובצת בהתאם לכתב הנדרש, בתוך תיבת איחסון המחולקת לתאים.  בית הדפוס הצבאי היה בית דפוס ששייך לצה"ל, מוגדר כיחידה צבאית וממוקם בבסיס ציוד תל השומר

הסיפור מאחורי התמונה

במשך עשרות שנים תלתה תמונת גואש (בגודל 46 ס״מ על 60 ס״מ) של מיסטר תוקף מטרות, על קיר משרדו של פומי. לאחרונה נפתרה התעלומה, של הסיפור מאחורי התמונה.  באוקטובר 1966, פירסם בטאון חיל האויר, גיליון עשור למבצע קדש. תמונת השער היתה ציור שמן של אמן,  בן 18 וחצי, מלוד, בשם דניאל שלום. מצורפת כאן, תמונת השמן האורגינלית של האמן וכתבה עליו באותו גליון מס׳ 72, עמודים 53-57. 

חמישים ושלש שנים לאחר הכתבה האורגינלית, פירסם בטאון חיל האויר, ב- 13 במאי 2019 כתבה מאת עדי לשם על דני (דניאל) שלום 

לחץ על התמונה למטה – לכתבה המלאה

הבטאון - חממה ליוצרים

עשרות הכתבים, הצלמים, הגרפיקאים, הציירים והקריקטוריסטים שהחלו את דרכם בבטאון, המשיכו ושגשגו במקצועם לאחר השחרור. רבים נשארו, ידידים עם פומי ונהפכו לקולגות. פומי היה גאה בהצלחתם. בשורות הבאות נזכיר כמה מהם.

Image Sources: ארכיון משה ״פומי״ הדר