מערכונים

תיבת נוח

Popular entertainment program of songs and skits for soldiers, edited by Joseph Arie (Pepo) and directed by Elimelech Ram.

The beginning of the program was at Noah's Box, Tel Aviv, during World War II, for the benefit of Allied soldiers. After the war the place served as officers of His Majesty's troops. When the state was founded, the place was given to IDF soldiers.

In the beginning, the program was accompanied by the Air Force Orchestra conducted by Major Erich Teich (with permanent singer Freddie Dora) and only later came the orchestras of Roman Messing and Isaac Graziani. The program aired on "Life" every Tuesday at 7:45 pm from the club at 91 Hayarkon Street, Tel Aviv in collaboration with the Soldier's Committee.

The program was recorded in a hall with 500 seats. The tickets were immediately hijacked and another 200 "company" always pushed in with scandals. The CC could not take over the crowd. Once a band of paratroopers arrived and found the door closed – and broke it in … The studio immediately activated a drama cover film – and the program opened in just 6 minutes.

In June 1959, the Entertainment Club was purchased to establish another wing of the Dan hotel, which is located next door.

In October 1960, the Noah box program was replaced by "Damn it."

פומי כתב עשרות מערכונים והשתתף בבמות סטירה וערבי ראיונות

מספר מערכונים של פומי, שנתגלו במודעות פירסום

מתוך עיתון מעריב, 26 נובמבר 1957, מופע פיפטי פיפטי בסמבטיון ״שחלקים ממנו הם מהטובים בערב מאת משה הדר״.

מתוך עיתון חרות, יום שישי, 22 בספטמבר 1957, הבימה העברית להומור וסטירה ״סמבטיון״, ״השינים של מר גלעדי״ מאת משה הדר.

מתוך עיתון למרחב, יום שני, 12 במאי 1958, סטירה ערבית על במת ה״סמבטיון״. תוכנית מעורבת של מערכונים ופזמונים. כמה סופרים צעירים מנצרת כותבים בשביל ״סמבטיון״ חומר סטירי מהווי הערבי בעיר זו. אך בתוכנית זו יהיה גם הווי יהודי, כמובן, שיוגש הפעם ע״י מ. הדר, שץ טבת, י. הייבלום ונעמי שמר.

מתוך עיתון דבר, 23 במאי 1958, טופול וארי ״בצל ירוק״ – בדיאלוג של משה הדר. 

״מסתננים בתיבת נוח״ 17 ביולי 1958 בביצוע שמואל סגל ושלמה בר שביט מערכון של משה הדר.

מתוך עיתון הארץ, יום שישי, 18 בספטמבר 1959, ״בימת בידור״ משה הדר ישמיע את עוללות השבוע.

תיבת נוח – לכל הרוחות (1960) יוסי בנאי ואלברט חיזקיהו יופיעו במערכון של משה הדר (קול ישראל – אולם מוגרבי).

להקת אילון, שנת העשור למדינת ישראל, 1958, ״עשר לכל״ ו״כהן את כהן״ מערכונים מאת משה הדר. ביצוע: חיים פולני – מרדכי ירון.

דז׳יגאן ושומאכר

For three decades, one prominent comic duo starred in the Jewish world, transcending all other duo and ensembles – Shimon Dzigan and Israel Schumacher. Fumi has written many satirical skits for this comic duo.

Their story is not only about the artistic and entertainment world they took part in, but also the historical story of the Jewish people in the 20th century. Their repertoire included dozens of Yiddish plays (some in Hebrew as well), and they sparked cultural changes in the European Jewish world and in the young state of Israel, as no cultural duo did before them.

The idea of ​​the comic duo was almost always based on two personalities who are similar in age and gender – but radically different from each other. Thus Dejigan and Schumacher put on shows where Schumacher was always the serious, considerate and educated figure while Dejigan embodied the anarchist figure, of low intelligence and usually also rude. The comic effect was created as a result of the differences between the two in the show, and was usually based on Schumacher's anger that Dejigan does not act as expected in a civilized society

True comic / tragic story

In the mid-1950s, Dejigan and Schumacher were about to open another performance in Tel Aviv. Buying tickets was meager and they feared a sad opening or even cancellation of the show. Dejigan and SchumacherContact Fumi, who wrote them many skits, including the specific show. Their request, which will find a cheap advertising gimmick, to boost ticket sales in the few days left for the premiere. Fumi advised one of them to go up to the apartment in front of the Kesit cafe, on Dizengoff Street, during a load and stand on the roof and threaten to jump. Of Fumi's stories, do not remember the writer, whether it was Simon Dejigan or Israel Schumacher, who went up to the roof, but one of them went up to the roof and threatened to jump. Of course, there was a crowd of people, police and firefighters. Immediately a rumor mill developed, which is despondent, which does not go away with the performances and creates a buzz around them. All tickets for the premiere were sold out and all other performances were sold out. (For people who knew Fumi up close, it's easy to see how his creative mind, who knows the psyche of the audience, during his ingenious and unrestrained mind, produced this human idea …)

פורים שפיל

ב-1970, פומי כתב פרודיה פורמית על סדרת המתח ״משימה בלתי אפשרית״. סיפור דמיוני רב-הפתעות, אך מצויים בו גם יסודות מציאותיים, המצטרפים זה לזה בדרך של הגיון פנימי ויוצרים עלילה מותחת, המרתקת את הצופים. היא תארה את הרפתקאותיהם של סוכנים חשאיים ישראליים בשושן הבירה. לפי הביקורת בעיתון מעריב מה- 24 במרץ 1970, ״הדיאלוג היה שנון, כאשר התסריטאי משה הדר תיבל אותו ברמזים אקטואליים, שבחלקם הגדול היו הלקאה עצמית של הטלוויזיה, ומסוגל להצחיק או לסחוט דמעות אצל עובדי התחנה בעיקר. כמו למשל: ׳סוכני המן מנסים להכנס לבניין הטלוויזיה בשושן בקפיצת מוט, ולא עוברים את המכרזים, לכן חוזרים לזמן עבר. או השתלשלות של אילן ׳היוחסין לבית פייבוש-צימרמן-ג׳וניור׳. הברקות אחרות עמימיות יותר, היו יכולות לדבר גם לקהל הרחב, כגון הצגתו של המן בתור ׳שר הפנים אשר החליט לטפל בבעיית מיהו יהודי בעיסקת חבילה.׳ או הצו הפתאומי שקיבלה קבוצת הסוכנים לצאת בלי דיחוי לשושן כדי להציל את מרדכי משום שקוצצה הקצבת המטבע לנוסעים לחו״ל. אסתר מזהירה את המן, העוגב עליה, ׳אל תשכח מה כתוב במגילה שלי: ויתאפק המן!" 

מהעתונות של אז

Image Sources: ארכיון משה ״פומי״ הדר