המלחמה לאחר המלחמה - 1969

סרט דוקו-דרמה הבנוי על בסיס סיפורי, המבטא במיצוי כמעט-פאטאליסטי גורל עם ומדינה שנגזר עליהם לחיות בתנאי מציאות עוברי-כל- דמיון ובנדנדת רגשות איומה שנתיים לאחר מלחמת ששת הימים. הסרט בנוי על מעברים חריפים ומפתיעים עם ניגודים חדים.

המסגרת הסיפורית של הסרט מתארת איך בקרב עם הירדנים, נפצעו קצין צה״ל ומחבל פלשתינאי. שניהם מוטסים באותו הליקופטר אל אותו בית-חולים. המאבק על הצלת החיים של השניים עם כל שלבי הניתוח מתועד בסרט.

 הסרט זכה לשבחי הביקורת והקהל בזכות יכולתו לתפוס היטב את "רוח התקופה": בבקעת הירדן מתנהלת מלחמת התשה ובתל אביב יוצאים לדיסקו, אימת הטרור גוברת ועימה התחושה שאין סיכוי שמנהיגי ערב יתקשרו לבקש שלום. תחושה עזה של דז'ה בו עוטפת את הצפייה ב"מלחמה שאחרי המלחמה", אולי מפני שכיום, במלחמה שאחרי השלום, לא השתנה דבר.

בכתבה, ״המלחמה לא נגמרה…״ מאת נתן גרוס, על המשמר 4 במאי 1969, פומי אמר, ״הרעיון רדף אחרי מאז השלמתי את הסרט ׳שלוש שעות ביוני׳, על חיל-האויר שלנו במלחמת ששת הימים. כשראיתי את הסרט המוכן לראשונה ואת המלה ׳סוף׳ בסיומו, תפסתי פתאום, כי אין זה נכון, זה עדיין לא הסוף… מחשבה זו הטרידה אותי בלי-הרף, ממש לא יכולתי לישון! אנו חיים בעיצומה של דרמה בלתי-רגילה, בעלת אספקטים שונים ומשונים… את זאת צריך להנציח! ויום אחד אמרתי לעצמי: הבה נסכם את המצב, ננסה לתאר איך חיה הארץ הזאת שנה וחצי אחרי המלחמה! כלומר – בזמן המלחמה-שלאחר-המלחמה – שהרי המלחמה נמשכת…״

פומי המשיך, ״ברגע שהבשיל בראשי הרעיון, התקשרתי טלפונית עם המפיק דוד גולדשטיין (דידי) מ׳סרטי גל׳. הוא הבטיח להשיב לי בהקדם ואחרי עשר דקות טילפן: ׳עושים את הסרט׳!

Play Video

הסרט הנפיק שני שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל ברפרטואר הזמר העברי: 

״מירדף״ למילים מאת ירון לונדון, לחן נחום היימן

״גשר אנלבי, למילים מאת ירון לונדון, לחן נורית הירש

 

אהוד אשרי, כתב בעתון הארץ ב-21 במאי 2017, שפזמוני מלחמת ששת הימים היו  הסימפטומים הראשונים לתסביכי המגלומניה והמשיחיות שפקדו את האימפריה הישראלית החדשה.

הסערה היצירתית של 1967 פלשה גם ל-1968, כשמקור ההשראה הוא המרדפים בבקעה, שנכנסו לאתוס הישראלי כהמשכה הישיר של המלחמה. ירון לונדון, אז צעיר בשנות ה-20 לחייו, עוד לא גיבש לעצמו עמדה פוליטית ברורה. רק כך אפשר להסביר את הפער הניכר בין שני הפזמונים שכתב באותה שנה (לסרט תיעודי של מיכה שגריר).

הראשון, "מירדף", מושפע מאווירת האופוריה, הלאומנות והכוחנות שהשתררה במדינה אחרי המלחמה. לימים יודה לונדון שהוא מתחרט על כתיבת הפזמון, שנהפך לדבריו להמנונם של המתנחלים. "זהו שיר פאשיסטי", אמר בראיון לגלי צה"ל, "השתעבדות למיתוסים של דם ואדמה״. ": ארץ טובה שהדבש בעורקיה אך דם מנחליה כמים זורם ארץ אשר הרריה נחושת אבל עצביה ברזל. ארץ אשר ירדפוה אויביה אך היא את אויביה תרדוף במירדף היא את אויביה תשיג אך אויביה הם לא ילכדוה בכף. לונדון אמר שהוא נהנה יותר מהגירסה הצרפתית של השיר, שהלחין נחום היימן ושרה מארי לאופרה״.

מהשיר עולה תמונת עולם פטריוטית-לוחמנית של ארץ זבת דם, מין ספרטה מודרנית החיה על חרבה ותופשת את שכניה כאויב נצחי וחד ממדי. קצת מוזר שאותו אדם, באותו זמן, כתב גם את "גשר אלנבי", פזמון שמאמץ עמדה הומנית-אוניברסלית: במקום להתרפק על נחלי הדם ועצבי הברזל של ארצו בוחר לונדון לכתוב על המקום שמסמל את המפגש האנושי בין יהודים לערבים; במקום לספר על האויב הרודף, הוא מעדיף לספר על אחד, עבדאללה, שחוצה את הגשר בדרכו לאחת המדינות השכנות.

גשר אלנבי של לונדון הוא אתר חילוני, ארצי, כמעט פסטורלי, שבו טרנזיסטור משמיע זמרת ברקע, חייל מתנועע לקצב הג'ז, עבדאללה ממתין לתורו בכותונת אינגליזית, מוכס בודק מכונית מחרטום עד גלגל ו"מאה נהגים מעשנים בינתיים/ סיגריות ?פריד' וסיגריות ?אל על'". לונדון מתקשה לקשר את החיזיון הזה לשאון הקרב והמרדפים שמסביב: גשר ביילי, גשר גשר בין גדותיים ירוקות אך מה אלה היריות ומה הפשר של כל שוחות המקלעים העמוקות.

במאמץ קל אפשר לראות בשיר הזה את הניצן הראשון של שירי השלום שבאו כתגובת נגד לאווירת ששת הימים.

גשר אלנבי

השיר ״גשר אלנבי״ מתאר את ההוויי הציורי על הגשר בעקבות מלחמת ששת הימים

מילים: ירון לונדון

לחן ועיבוד: נורית הירש

ביצוע: יהורם גאון

Play Video

מירדף

השיר הראשון שנחום (נחצ׳ה) היימן הלחין לסרטים הוא "מירדף" שאותו הלחין לחוה אלברשטיין בראשית דרכה. היימן היה אז בראשית דרכו ומיכה שגריר שעשה ב 1968  את סרטו "המלחמה שאחרי המלחמה" שהיה סרטו הראשון פנה אליו ונתן לו את המילים שכתב ירון לונדון. הוא נתבקש לעבד שיר שיהיה ללא הפסקה ויצור את תחושת החנק וקוצר הנשימה של מירדף בלתי פוסק.

כתב: ירון לונדון

הלחין ועיבד: נחום היימן

ביצוע: חווה אלברשטיין

Marie Laforêt – Mes bouquets d'Asphodèles 1969

מה אברך

להקת חיל הים והסולנית רבקה זוהר

יעקב העליון, מעריב 27 במאי 1969

Image Sources: ארכיון משה ״פומי״ הדר